החלטה בתיק מ"ת 15816-03-11 - פסקדין

1.             כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות של תקיפה סתם; איומים; ניסיון תקיפה סתם וניסיון פציעה בנסיבות מחמירות. על פי כתב האישום המשיב עשה דרכו במכוניתו סמוך לביתם של מנשה ודאוד בובי (להלן המתלוננים:" מנשה" ו" דאוד" בהתאמה). זמן קצר לאחר מכן, התנהל דין ודברים בין המשיב לבין דאוד, אשר בעקבותיו יצא המשיב מן הרכב והתקרב למנשה בעודו אוחז בידו במברג, וניסה לפגוע בגופו של מנשה באמצעות המברג. מנשה הגן על גופו ונמלט לביתו. המשיב פתח את דלת הבית וצעק אל עבר מנשה "בן זונה, אני אזיין אותך, אני ארצח אותך", חזר לרכב, הצטייד בבקבוקי זכוכית והשליכם אל עבר מנשה. בהמשך, אחז המשיב בחפץ דמוי אקדח, פנה למנשה ואמר לו "היום אני אחסל אותך יא בן זונה" וזאת תוך שהוא מפנה את החפץ אל עבר גופו של מנשה. עוד יוחס למשיב בכתב האישום, כי בעקבות הרעש שעורר המשיב במעשיו שפורטו לעיל, נחלץ דאוד לעזרת בנו, מנשה. בתגובה לכך, פנה המשיב לדאוד ואמר לו: "תיכנס בפנים, אני אזיין אותך חתיכת זקן". דאוד חצץ בגופו בין מנשה למשיב, או אז סטר המשיב בגופו של דאוד תוך שהוא אומר לו "אני ארצח אותך". בהמשך לכך, כאשר דאוד ומנשה נכנסו לתוך הבית, החל המשיב זורק אבנים אל עבר הבית תוך שהוא צועק: "אני ארצח אתכם, בני זונות, מניאקים".

2.             ביחד עם כתב האישום הוגשה כנגד המשיב בקשה למעצר עד תום ההליכים המשפטיים.

3.             ב"כ המשיב אינו חולק על קיומן של ראיות לכאורה לעבירות המיוחסות למשיב, אולם לטענתו ישנה חולשה מסוימת בחומר הראיות המצוי בתיק. לדבריו, המשיב כלל לא החזיק באקדח אלא בטלפון, ואף המתלונן ציין כי עמד במרחק של 40 מטרים מהמשיב, כך שלא יכול היה להבחין אם מדובר באקדח. עוד טען כי המיוחס למשיב בכתב האישום כ"סטירת גופו של המתלונן" היה לכל היותר דחיפה. ב"כ המשיב הדגיש את העובדה כי המשיב והמתלוננים חיים בשכנות טובה ולאחר המקרה נערכה ביניהם סולחה. על כן, הוא עותר לשחרר את המשיב לחלופה מרוחקת בחיפה.

4.             המבקשת עותרת למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים. לדבריה, קיימות ראיות לכאורה לכל העבירות המיוחסות למשיב בהודעות המתלוננים, הן לעניין זה שהמתלונן סבר שמדובר באקדח והן לעניין הסטירה שמיוחסת למשיב. אשר לטענת המשיב כי נערכה בינו לבין המתלוננים סולחה, טוענת המבקשת, כי על פי חומר הראיות עולה כי לא מדובר בסולחה כנה ואמיתית אלא ב"סולחה" שנעשתה מלחץ על המתלוננים. לטענת המבקשת המעשים המיוחסים למשיב הם חמורים מאד, ולכך מתווספת העובדה כי המשיב בעל עבר פלילי בעבירות תקיפת שוטר, הפרעה לשוטר והחזקת סכין, בגינן ריצה המשיב עונשי מאסר ממושכים.

5.             עיינתי בתיק החקירה. אכן קיימות ראיות לכאורה לעבירות המיוחסות למשיב, שכן קיימות עדויות מפורטות של המתלוננים המתארות את עובדות כתב האישום. טענות ב"כ המשיב לעניין האקדח מקומן בתיק העיקרי ומכל מקום בכתב האישום לא מיוחס למשיב כי החזיק אקדח אלא חפץ דמוי אקדח, ומכיוון שהמתלונן על פי הודעתו סבר שמדובר באקדח הרי שאין בטענה זו כדי לכרסם באמור בכתב האישום בשלב זה. אף לעניין הסטירה, המתלונן דאוד מסר בהודעתו כי המשיב סטר לו וחזר על כך בעימות שנערך לו עם המשיב, על כן ככל שיש טענות לעניין זה אף מקומן להתברר בתיק העיקרי.

6.             אשר לסולחה, אכן, ביום 3.3.11 בשעה 20:43 התייצב אחד המתלוננים וביקש לבטל את התלונה ולעשות סולחה עם המשיב ועם בני משפחתו. בהודעה זו מסר כי "אף אחד לא לחץ עליי פשוט המשפחה שלו אנשים טובים ויש כבוד הדדי" (הודעת מנשה בובי מיום 3.3.11 שורה 2). עם זאת, מעיון בתיק החקירה עולה, כי באותו יום בשעה 11:39 בבוקר, הגיע אותו מתלונן ומסר כי באותו בוקר איימו עליו כי אם לא יבטל את התלונה "יחוסל".

לפיכך, סבורני כי לא ניתן לראות בביטול התלונה בשלב זה נסיבה המפחיתה ממסוכנותו של המשיב.

7.             מכיוון שלמשיב מיוחסות עבירות אלימות ואיומים כמפורט לעיל, והוא בעל עבר פלילי בעבירות סמים, רכוש ואלימות, קיימת עילת מעצר של מסוכנות לציבור. לפיכך נותר לבחון את אפשרות שחרורו של המשיב לחלופת מעצר.

8.             בקביעה אם ניתן להסתפק בחלופת מעצר ולתת אמון במשיב כי יקיים את תנאי השחרור, יש לבחון את ה מעשה ואת ה עושה (בש"פ 5222/97 קופל פטשניק נ' מדינת ישראל,  פ"ד נא (4) , 702).

9.             באשר ל מעשה, למשיב מיוחסים מעשי אלימות ואיומים חמורים נגד המתלוננים, אשר נעשו תוך שימוש בבקבוקי זכוכית, אבנים ומברג.

10.         באשר ל עושה, מדובר במשיב בעל הרשעות קודמות בעבירות רכוש, סמים, הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, תקיפת שוטר בשעת מילוי תפקידו, הפרת הוראה חוקית והחזקת אגרופן או סכין למטרה לא כשרה. בגין עבירות אלה ריצה תקופות מאסר. הרשעות אלה מלמדות לא רק על מסוכנותו של המשיב מכך שלא נרתע לבצע לכאורה את העבירות המיוחסות לו בכתב האישום כאשר הוא בעל עבר פלילי, אלא גם על הקושי במתן אמון בו אם ישוחרר בשל סוג העבירות בהן הורשע הכולל, בין היתר, עבירות כנגד שוטרים והפרת הוראה חוקית.

11.          לאחר ששקלתי את כל האמור לעיל, סבורני כי לא ניתן לשחרר את המשיב לחלופת מעצר בשלב זה, ובטרם יינתן תסקיר מבחן בעניינו.

12.         לאור האמור מעצרו של המשיב יוארך עד להחלטה אחרת. אני קובעת דיון נוסף ליום 4.4.11 שעה 08.30. המשיב יובא לדיון באמצעות השב"ס.

שירות המבחן יכין תסקיר עד מועד הדיון.

המזכירות וב"כ המשיב ישלחו עותק מההחלטה זו לשירות המבחן על מנת שבמועד הדיון יהיה בפני התסקיר.

<#4#>

ניתנה והודעה היום ח'  אדר ב תשע"א, 14/03/2011 במעמד הנוכחים.